Go-to-market

איך מגדירים פרופיל לקוח אידיאלי ב-B2B

פרופיל לקוח אידיאלי הוא תיאור צר של החברה ושל האדם שהכי שווה למכור להם עכשיו: אלה שקונים הכי מהר ונשארים הכי הרבה זמן. הוא לא רשימה של כל מי שיכול לקנות. לרוב המייסדים יש את השני והם קוראים לו בשם של הראשון, ולכן הנציגים שלהם רודפים אחרי כל השוק וסוגרים פרוסה דקה ממנו. ה-ICP הוא החלק הראשון בכל אסטרטגיית Go-To-Market שאני בונה, כי כל חלק שבא אחריו תלוי בו. הנה איך אני מגדיר כזה שהמכירות באמת משתמשות בו.

שוק הוא לא פרופיל

"חברות B2B בינוניות שיש להן את הבעיה שאנחנו פותרים" זה שוק. זה לא אומר לנציג כלום על מי להתקשר ביום שני. פרופיל הוא ספציפי מספיק כך שנציג חדש יכול לקרוא אותו ולבנות את רשימת היעד הבאה בלי לשאול אתכם אף שאלה. אם ה-ICP הנוכחי שלכם נכשל במבחן הזה, עדיין אין לכם כזה.

להמשך קריאה

ל-ICP יש גם שני חצאים, ורוב החברות כותבות רק את הראשון. החברה: גודל, תעשייה, גאוגרפיה, מודל עסקי. והאדם בתוכה: התפקיד שחותם, התפקיד שדוחף, הכאב שהוא מרגיש והרגע שבו הוא מחליט לפעול. נתוני החברה אומרים לכם איפה לחפש. האדם אומר לכם מי באמת יגיד כן.

בונים אותו מהעסקאות הטובות, לא מהתקוות

אל תכתבו ICP בסדנה. חלצו אותו מהעסקאות שסגרתם. קחו את הלקוחות שנסגרו הכי מהר, שילמו בלי מאבק, עדיין איתכם ויסכימו לשיחת המלצה. אז בדקו מה משותף להם. החפיפה הזו היא הטיוטה הראשונה. התקוות שלכם לגבי מי אמור לקנות שייכות למסמך אחר.

  1. 1
    חברהגודל, תעשייה, גאוגרפיה, מודל עסקי, והמבנה שגורם למוצר שלכם להתאים: המערכת שהם כבר מריצים, הצוות שכבר יש להם, הרגולציה שהם חיים תחתיה.
  2. 2
    כאבהבעיה הספציפית שגרמה להם לזוז, במילים שלהם, ומה עלתה להם ההמתנה.
  3. 3
    קונההתפקיד שחותם, התפקיד שדוחף, והתפקיד שיכול להטיל וטו. שלושה שמות, לא אחד.
  4. 4
    טריגרמה קרה רגע לפני שהם התחילו לחפש: מנהל חדש, סבב גיוס, רגולציה, כלי שנכשל, יעד שהוחמץ.
  5. 5
    פוסליםהסימנים שחברה נראית מושלמת על הנייר ולעולם לא קונה. כתבו אותם. הם חוסכים יותר זמן מכירה מכל שאר הפרופיל.

הטריגר הוא החלק שרוב ה-ICP מפספסים

חברה יכולה להתאים לכל שורה בפרופיל שלכם ועדיין לא להחזיק שום סיבה לקנות ברבעון הזה. הטריגר אומר לכם מתי. סמנכ״ל חדש שירש בלגן, סבב שהגיע עם יעד צמיחה, ביקורת שמצאה פער: אלה הרגעים שבהם קונה מוכן לשנות את הדרך שבה הוא עובד.

כוונו אאוטבאונד לחברות עם טריגר חי, ואותו מסר נוחת אצל אנשים שכבר חיפשו תשובה. כוונו אותו לרשימה סטטית, ואתם מבקשים מזרים שיתעניינו לפי לוח הזמנים שלכם.

צר זה לא קטן

ההתנגדות שאני שומע כל פעם: אם נצמצם, נפסיד לקוחות. לא תפסידו. ה-ICP קובע איפה אתם משקיעים את המאמץ היזום, האאוטבאונד, האירועים, התוכן, הזמן של המייסד. הוא לא אומר שאתם מסרבים לעסקה טובה שנכנסת מבחוץ.

להמשך קריאה

מה שהוא עוצר זה הדימום האיטי של נציגים שמבזבזים רבעון על חשבונות שלעולם לא היו קונים. חברות שמחזיקות סגמנט אחד בונות בו שם, וההמלצות מהסגמנט הזה פותחות את הבא מהר יותר מכל קמפיין שמפוזר על הכול.

סימנים שה-ICP שלכם שגוי, או חסר

אחוז הסגירה בסגמנט אחד גבוה בהרבה משאר הסגמנטים, והצוות עדיין מחלק את הזמן שלו שווה בשווה
עסקאות בחלק מהסגמנטים לוקחות פי שניים זמן ונסגרות בהנחה
הנטישה מתרכזת בסוג לקוח שאתם ממשיכים למכור לו בכל זאת
האלוף שלכם אוהב את המוצר ולא מצליח להשיג פגישה עם מי שחותם
כל נציג מתאר את הלקוח האידיאלי אחרת כששואלים אותם בנפרד

גורמים למכירות להשתמש בו

ICP שחי על שקף לא משנה כלום. שימו אותו איפה שהעבודה קורית. הפכו אותו לשדות ב-CRM כך שכל עסקה מסומנת כבתוך הפרופיל או מחוצה לו. בנו ממנו את רשימת היעד. הפכו את הפוסלים לשאלות בשיחה הראשונה, כך שנציג מגלה בשיחה הראשונה מה שפעם לקח רבעון.

להמשך קריאה

בדקו כל חודש את העסקאות שנסגרו ואת אלה שאבדו מולו, ושנו את הפרופיל כשהעסקאות אומרות לכם. זה כלי עבודה, והשוק מתקן אותו תוך כדי.

ברגע שה-ICP חד, שאר ה-Go-To-Market נעשה קל יותר לפי הסדר: המסר נכתב לקונה הזה, המהלך נבחר כדי להגיע אליו, ותהליך המכירה מסנן מול הפרופיל במקום מול מצב הרוח של הנציג.

איפה זה משתלב

איך אני בונה את זה

בשבועות הראשונים כסמנכ״ל הכנסות במיקור חוץ אני מפרק איתכם את העסקאות שנסגרו ואת אלה שאבדו, מדבר עם כמה מהלקוחות הכי טובים שלכם, וכותב את הפרופיל עם הטריגרים והפוסלים. אז אני מכניס אותו ל-CRM, לרשימת היעד ולשאלות של השיחה הראשונה, ובודקים אותו מול העסקאות של הרבעון הבא. הפרופיל שיוצא כמעט תמיד צר יותר מזה שהמייסד הגיע איתו.

ההכנסות תקועות? ספרו לי איפה. בהודעה, בוואטסאפ או בשיחה קצרה, מה שנוח לכם.

שאלות נפוצות

מה זה פרופיל לקוח אידיאלי ב-B2B?

זה התיאור הצר של החברה ושל האדם שהכי שווה למכור להם עכשיו: גודל חברה, תעשייה, גאוגרפיה ומודל עסקי, ועוד תפקיד הקונה, הכאב שלו, הטריגר שגורם לו לפעול, והסימנים שפוסלים חברה שרק נראית מתאימה. הוא מתאר אחרי מי לרדוף קודם, לא את כל מי שיכול לקנות.

איך בונים ICP?

מהעסקאות הטובות שסגרתם, לא מסדנה. קחו את הלקוחות שנסגרו הכי מהר, שילמו בלי מאבק, נשארו ויתנו המלצה, ומצאו מה משותף להם בחברה, בכאב, בקונה ובטריגר. החפיפה הזו היא הטיוטה הראשונה. אז בודקים אותה מול העסקאות של הרבעון הבא ומחדדים.

מה ההבדל בין ICP לפרסונה?

ה-ICP מתאר את החברה ששווה למכור לה ואת המצב שהיא נמצאת בו. פרסונה מתארת אדם בתוך החברה הזו: התפקיד שלו, מה אכפת לו ואיך הוא קונה. צריך את שניהם, וה-ICP בא קודם, כי פרסונה מושלמת בחברה הלא נכונה עדיין לא קונה.

ICP צר יעלה לי בלקוחות?

לא. ה-ICP קובע איפה משקיעים מאמץ יזום, לא אילו עסקאות מסרבים להן. עסקאות טובות מבחוץ עדיין מתקבלות בברכה. מה שהוא עוצר זה נציגים שמבזבזים רבעון על חשבונות שלעולם לא היו קונים, ומיקוד בסגמנט אחד בונה את ההמלצות שפותחות את הבא.

ספרו לי איפה המכירות נתקעו. אני אגיד לכם למה.

שיחה של 15 דקות, בלי ניסיונות מכירה. תצאו ממנה עם לפחות דבר אחד פרקטי לתקן, בין אם נעבוד יחד ובין אם לא.

תיאום שיחה של 15 דקות דברו איתי בוואטסאפ