40 חברות, קטגוריה אחת, 20 מהן ישראליות. איך מוכרים?

Go-to-MarketDifferentiationB2B SalesStartups

ניקש ארורה אומר ש-40 חברות מתחרות על אבטחת סוכני AI. לפחות 20 מהן ישראליות. באותם שבועות בדיוק, Reco גייסה 50 מיליון דולר ו-Rein Security גייסה 25 מיליון, שתיהן באותה קטגוריה בדיוק. אם אתם אחד מהמייסדים האלה, הנה האמת הלא נוחה. הקונה שלכם לא מצליח להבדיל ביניכם.

הוא מסתכל על תריסר מצגות שאומרות את אותם חמישה דברים. אותה הגדרת בעיה, אותו דיאגרמת ארכיטקטורה, אותם לוגואים, אותה טענת "AI-native", אותו זרימת דמו. הקטגוריה היא קרב סכינים, והמצגת לא מנצחת בקרב סכינים. מהלך המכירה מנצח.

אז תפסיקו לנסות לנצח על השקופית שלכולם גם יש.

קונים לא בוחרים את המוצר הכי טוב. הם בוחרים את הברור ביותר.

בקטגוריה צפופה הקונה לא משווה פיצ'רים. הוא הפסיק לקרוא פיצ'רים כבר שלושה ספקים אחורה. הוא טובע, והוא יבחר במי שהופך את ההחלטה לקלה ביותר להגנה פנימית. זו בעיית מכירות, לא בעיית מוצר, וזו זו שרוב המייסדים הטכניים מסרבים לעבוד עליה כי הם משוכנעים שהמוצר צריך לדבר בעד עצמו.

הוא לא. לא כש-39 מוצרים אחרים אומרים את אותן מילים.

הספקים שמנצחים בשוק צפוף הם לעיתים רחוקות אלה עם הטכנולוגיה הטובה ביותר. הם אלה שמגיעים עם נקודת המבט החדה ביותר, מנסחים את הכאב הספציפי של הקונה טוב ממה שהקונה מסוגל, ומסירים סיכון מההחלטה. המוצר צריך להיות טוב מספיק. המכירה היא מה שסוגר.

זה בדיוק מה שאני מתקן, בידיים. חודשי, בלי חוזה, בלי קנסות יציאה. אם ההכנסות תקועות, השיחה לא עולה לכם כלום.

לתיאום שיחה של 15 דקות

שלושה מקומות שבהם באמת מבדלים

בחרו טריז, לא שוק. "אבטחה לסוכני AI" זה מה ש-40 חברות אומרות. "שכבת הבקרה לצוותי פיננסים שסוכני ה-AI שלהם נוגעים במערכות תשלום" זה משפט שרק אתם אומרים. טריז צר שאתם שולטים בו מנצח קטגוריה רחבה שאתם במקום העשרים בה. אתם מתרחבים אחר כך, מתוך עוצמה.

מכרו לקונה את הבעיה שלו בחזרה במילים שלו. הספק שמתאר את מצב הלקוח בדייקנות הרבה ביותר מנצח את החדר, בכל פעם. רוב המייסדים מתארים במקום את המוצר שלהם. הפכו את זה. בזבזו את החצי הראשון של כל שיחה בהוכחה שאתם מבינים את העולם שלהם טוב מהמתחרה שהתקשר אתמול.

הסירו את הסיכון מהשולחן. בשדה של 40 לא-ידועים, כל קונה מפחד לבחור לא נכון. מי שהופך את ה"כן" לבחירה הבטוחה מנצח. הוכחת ערך הדוקה עם מדד הצלחה ברור מנצחת רשימת פיצ'רים ארוכה יותר. כתבתי על למה עסקאות נתקעות בשלב ההצעה, ובקטגוריה צפופה התקיעה היא כמעט תמיד פחד מהימור שגוי, לא מחיר.

המהלך הוא החפיר

כש-20 חברות עם טכנולוגיה דומה ומימון דומה, היתרון בר-הקיימא הוא לא המוצר. הוא מכונת ההליכה לשוק: כמה בדיוק אתם מכוונים, כמה ברור אתם ממצבים, כמה מהר אתם מזיזים עסקה משיחה ראשונה לחתימה, כמה אמין אתם מוכיחים ערך לפני שהקונה צריך להתחייב. המכונה הזאת ניתנת לבנייה, ורוב 39 המתחרים שלכם לא בונים אותה. הם מלטשים את הדמו.

זו העבודה שאני עושה כCRO במיקור חוץ, וזה בדיוק מה שאסטרטגיית הליכה לשוק חדה נועדה לו: למצוא את הטריז, לחדד את המסר, ולבנות את המהלך שגורם לקונה לבחור בכם מתוך קהל של כפילים.

ארבעים חברות נכנסו לקטגוריה הזאת. רובן לא ימותו כי המוצר שלהן היה גרוע יותר. הן ימותו כי המכירה שלהן הייתה ממוצעת בשוק שמעניש בינוניות חזק יותר מכל דבר אחר.

המכירות שלכם תקועות. אתם לא יודעים למה. אני כן.

שיחה של 15 דקות, בלי פיץ'. תצאו ממנה עם לפחות דבר אחד קונקרטי לתקן, בין אם נעבוד יחד ובין אם לא.

לתיאום שיחה של 15 דקות
→ כל הפוסטים